לחזור לשגרה, אבל בחירום

״אין ספק שאנחנו בתקופה מאוד מורכבת ומאוד לא פשוטה. אני אנסה, עד כמה שאפשר, לפשט את הדברים ולתת מספר טיפים בנושא. אנחנו בקבוצת פילת, פיתחנו יחד, צוות הפסיכולוגים התעסוקתיים והיועצים הארגוניים הבכירים, כלים חדשים באמצעותם הארגונים יכולים להתמודד עם הפערים הארגוניים ולפתח את החוסן הארגוני. אנחנו למודי ניסיון בנושא, בעיקר בעבודה מול ארגונים. ואם אני צריכה לתמצת למספר טיפים אז אלו החשובים ביותר: 

1. לפתח קשב ניהולי. העומס הרגשי על כולנו הינו גדול מאוד. המנהלים חייבים לזכור זאת בכל שיח ותקשורת עם העובדים: מייל, שיחת טלפון, התכתבות בווצאפ. תמיד לקחת בחשבון מהו הרגע שבו הם "תופסים את העובד"? תזכרו תמיד שהמצב רגיש. בנוסף, בשל העומס הרגשי, יש פוטנציאל גבוה יותר להיווצרות קונפליקטים בינאישיים, ואנו ממליצים על משנה רגישות באינטרקציות בינאישיות בארגון, שיחות ריכוך ואיוורור, ושמירה על אכפתיות ותשומת לב גבוהה יותר מבימי שגרה.
2. שיקוף המצב בחברה. בארגונים רבים חלים כעת שינויים בהיקף העבודה, פרויקטים שנדחים או מתבטלים, וגוררים גם שינויים בנחיצות משרות מסוימות או בהיקפן. חוסר בביטחון תעסוקתי עלול להוביל להתרופפות של מחוברות ארגונית, ירידה בתפוקתיות העובד ואף להרהורי עזיבה. יש לנהל שיח מרכז עם העובדים בחברה, ולשקף את מצב הארגון הנוכחי בשקיפות ובבהירות, ואף לנהל שיחות אישיות עם עובדים שאותרה אצלם תחושת חוסר ביטחון תעסוקתי מוגברת בשל המצב.
3. להפגין מנהיגות. לא כל מנהל נולד מנהיג, אבל אפשר ורצוי לשפר את היכולות של המנהלים, ולספק לעובדים את הביטחון לו הם זקוקים: לתת דוגמא אישית, לשדר ביטחון, אופטימיות, רוגע, אומץ, החלטיות ולהציג תוכניות להמשך עבודה וחזון עתידי.  אנחנו ממליצים שהמנהל ירכז את עובדי הארגון בתדירות גבוהה יותר מאשר בשגרה, לטובת שיח ותקשורת, על מנת לשמש גורם סמכות והרגעה. בנוסף, לשקול שמנהל הארגון יגיע וידבר גם בישיבות מצומצמות יותר, כאלה שבשגרה הוא לא משתתף, כדי לשדר את "דבר המפקד" ולחזק תחושה של רגיעה וודאות. 
4. לתת משמעות. זה נכון גם לימי שגרה, אבל בוודאי בימים אלו. חשוב לייצר משמעות לעשייה הארגונית, ולשוחח עם העובדים על משמעות וחשיבות הארגון בכללו ותפקידם בארגון בפרט, למען מטרה משותפת: חיזוק הארגון, חיזוק החוסן הלאומי, חיזוק הכלכלה, ואף השתתפות במנופי פעילות התורמים למשק ולאזרחי המדינה. 
5. בדיקת החוסן ושילוב צוותים. המצב הנוכחי בארצנו מאופיין כמצב של "טראומה לאומית". קיים מנעד תגובות רגשיות שנע בין שני קצוות – אנשים בעלי רמת חוסן גבוהה, המתמלאים במרץ לעשייה ולשיפור מצבם האישי ומצב הארגון ואף האומה. ובצד השני נמצאים אלו בעלי רמת חוסן נמוכה יותר, שיכולים לחוות מאפיינים כגון פסימיות קיצונית, חוסר כוחות, חוסר אמונה ותחושת חוסר מסוגלות. חשוב כי המנהלים הישירים יהיו מודעים לזיהוי המאפיינים השונים הללו וייתנו תשומת לב אישית לאלו הזקוקים לסיוע. אנו ממליצים למנהלים אף לזהות את אותם עובדים אשר נרשמת אצלם רמת חוסן גבוהה, ולשלבם בצוותי עבודה בהם זוהתה רמת חוסן נמוכה, על מנת לחזק ולשמש כוח חיוני ומניע.
6. ביחד. שהייה ביחד, שיתוף ושיח, מחזקים את רמת החוסן האישית והארגונית, מחזקים את מחוברות העובדים לארגון ומאפשרים נירמול של מנעד רגשות אותם חווים העובדים. אנו ממליצים על קיום מעגלי שיח משותפים בקבוצות קטנות, בהנחיית המנהל או צוותי מש"א והדרכה, על מנת לקיים מרחב בטוח ופתוח לשיתוף וחיזוק רשת קהילתית תומכת בתוך הארגון.
7. תקווה ואופטימיות. אנו ממליצים למנהלים לחזק את רוחם של העובדים, למשל על ידי הצגת סיפורי גבורה מעוררי השראה בישיבות צוות, או על ידי עידוד העובדים להתנדב ולתרום לקהילה בדרכים שונות, שיכולות לתרום לתחושת המסוגלות העצמית של העובדים, ולהזכיר להם כי יש עתיד בסוף כל התקופה הזאת, וכי אנחנו מכוונים אליו.

האם יש כלים לתמוך ולחזק את החוסן הארגוני? 

״כן בהחלט יש מה לעשות. אנחנו נקיים על זה וובינר מקצועי, בעוד כשבועיים. מומלץ מאוד. אתם מוזמנים להירשם אליו ולשמוע אותנו, וכמובן לשאול שאלות. כל הפרטים מופיעים בסוף הכתבה״.