וורקוהוליות. האם אתם כאלה?

איך מבדילים בין חריצות ומחוייבות לוורקוהוליות?

"בסופו של יום ההבדל הוא במינון. כדי לדעת אם אנחנו מפריזים או נוטים לוורקוהוליות, אנחנו צריכים לשאול את עצמנו: האם זה פוגע באיכות החיים שלנו, האם זה פוגע בנו פיזית או נפשית? כמובן צריך לשים לב גם להקשר התרבותי. יש תרבויות עבודה כמו ביפן שהנורמה היא מאוד גבוהה וקיצונית. זה לא בהכרח מעיד על וורקוהוליות. אותו דבר נכון גם לגבי ארגונים כמו צבא או משטרה, שדורשים עבודה סביב השעון. הבדיקה הנכונה היא, האם זה מוגזם ובלתי נשלט ביחס למקום העבודה שלי."

מהם הגורמים להתמכרות לעבודה?

"יש פה סיפור של ביצה ותרנגולת. הגורמים והתסמינים מאוד דומים. ישנם מספר גורמים שמשפיעים על התמכרות לעבודה, הכוללים גם גורמים פסיכולוגיים וגם חברתיים ותרבותיים. למשל, אנשים עם דיכאון, חרדה, הפרעות טורדניות כפייתיות (OCD), או הפרעות קשב וריכוז הם בסיכון גבוה יותר להתמכר לעבודה. כמו גם אנשים עם ריקנות פנימית, חוסר משמעות לחיים, מודעות נמוכה לרגשות, אנשים שקשה להם להגדיר את עצמם או אישיות פרפקציוניסטית. לא סתם מישהו נשאר עוד שעה בעבודה. זה ממלא צורך מסוים. מה שכן, אנחנו לא יודעים לזהות אם הגורם הוא הסמפטומים האישיותיים או שההתמכרות מביאה אותם לשם. בנוסף, הורות מאוד שיפוטית בגיל צעיר, מסרים שעבודה זה חשוב, ותרבות ארגונית שמקדשת עבודה ורווח כלכלי – גם הם תורמים להתמכרות."

באילו בעיות אנחנו נתקלים אצל אנשים וורקוהוליים?

"הסיפור הוא צמצום העולם שלך. זה גורם להרבה בעיות: בעיות אכילה, חוסר פעילות גופנית, לחץ, שחיקה, בעיות לב, בעיות פיזיות ובסופו של דבר גם הפרודוקטיביות נפגעת. הפרודוקטיביות לא עולה ביחס ישיר לכמות הזמן שהשקעת. זה גם מוביל לבעיות בזוגיות, במשפחה, בדידות וזה מפעיל את החרדה והדיכאון. העבודה משמשת כסוג של מסיח. הם מוצאים את המשמעות בעבודה ונשארים לבד. זה מעגל שמזין את עצמו."

איך נזהה וורקוהוליות אצל בני משפחה?

"בבית הכי קל לזהות. אמנם המתמכר אומר לעצמו שהוא שולט בזה ושזה לא כל כך חמור. בזכות זה הוא מביא כסף הביתה. אבל בני המשפחה והחברים יכולים להרגיש את ההתרחקות ולהבין במה מדובר. במשפחה זה מתבטא בהיעדרות מאירועים משפחתיים, חוסר סיוע בבית, לא יוצאים לחופשות או שיוצאים עם הלפטופ, עובדים בשבתות, לא נפגשים עם החברים."

וכמנהלים ומעסיקים, האם אפשר לזהות וורקוהוליות?

"בעבודה זה יותר קשה, כי המנהל רואה עובד שמשקיע ונשאר שעות נוספות. זה נתפס כמשהו חיובי, לויאלי. ובכל זאת אפשר לראות סימנים אם העובד נוטה לעבוד יותר ופחות להשתתף בפעילויות חברה, שיחות במטבחון וכו׳. מאידך יש עובדים וורקוהולים שכן פורחים חברתית בעבודה, כי זה בכל זאת קשור למקום מוגן שמספק משמעות. במקרים כאלה אפשר לזהות את הנטייה בחוסר פרודוקטיביות. אם המנהלים עושים בקרה הם יכולים לראות שלמרות שעות העבודה הרבות, העובדים האלו לא יעילים. הם נשארים יותר ומספיקים פחות. הביטחון העצמי נמוך וקשה להם בהגדרה עצמית."

איך מטפלים בוורקוהוליות?

"הטיפול בהתמכרות לעבודה דומה לטיפול פסיכולוגי, וכולל עבודה עצמית והגברת המודעות למצב. טיפול קבוצתי או זוגי יכול להיות מאוד מועיל, כי הוא מאפשר שיתוף וחיזוק. במקרים מסוימים ניתן לשלב טיפול תרופתי כדי להתמודד עם תסמינים של חרדה ודיכאון שנלווים להתמכרות לעבודה."

עד כמה ניתן למצוא קשר בין סוג העבודה לנטייה להתמכרות לעבודה?

"זה לא בהכרח קשור לסוג העבודה. ניתן למצוא וורקוהוליות בכל סוגי התפקידים, מבכירים ועד זוטרים. לכל תפקיד יש את הגבולות שלו, והסיפור הוא בעיקר כמה האדם מצמצם את החיים שלו ומזניח תחומים אחרים בגלל העבודה. גם הארגונים עצמם יכולים לתרום לתופעה אם יש בהם תרבות שמקדשת עבודה יתרה."

אז האם החברה המערבית הופכת אותנו לוורקוהוליים? לא בהכרח. דווקא בימינו יש מודעות גוברת לחשיבות לזמן פנוי, דרישה גבוהה יותר מצד העובדים להציב גבולות ברורים, וגם הבנה של מעסיקים על כך שעובדים עם גבולות וזמן פנוי – יתנו תוצאות טובות יותר והפרודוקטיביות שלהם אולי אפילו תגדל. עם זאת, התפיסה המערבית כי הצלחה היא תוצאה של יותר כסף ויותר מעמד, יכולה לתרום ולהשפיע על אנשים מסוימים להתמכר לעבודה ובכך לפגוע בכל שאר התחומים בחיים שלהם. האיזון נע בין הצבת גבולות, ופינוי זמן איכות למשפחה, ספורט, חופש או תחביבים נוספים. אם אתם לא מצליחים למצוא את הזמן הזה, אולי שווה להתייעץ עם גורמים מקצועיים. עבודה נעימה!