כולם מדברים על עולם חדש, שוק תעסוקה משתנה ומהפכת הבינה המלאכותית. נפגשנו עם חוקר העתידים פרופ׳ דוד פסיג כדי להבין לאן פנינו: מה יהיו התחומים המובילים, המיומנויות החדשות שנדרש להן והמקצועות ה״חמים״? זה העתיד שלנו.
חוקר העתידים פרופ׳ דוד פסיג
העולם חווה המון שינויים בתקופה האחרונה: מהפכת הבינה המלאכותית, שינויים בעולם העבודה, מיתון, קורונה , קריסות בנקים ועוד. לאן הרוח נושבת?
״נכנסנו לתקופה חדשה בהיסטוריה המודרנית והדבר ילך וישפיע כמעט על כל תחום בחיים שלנו וכמובן גם על העיסוקים שבהם נעבוד. ב-70 השנים האחרונות חיינו במעין ניסוי היסטורי בלתי רגיל. לפני כן, במשך אלפי שנים, מדינות וקבוצות התחרו על משאבים והרשו לעצמן לגנוב, לרצוח, לשדוד ולשרוף – כדי שלהן יהיה ולאחרים לא. זה נמשך לאורך אלפי שנים ופסק אחר מלחמת העולם ה-2. אחרי המלחמה קמו הוגים, בעיקר במדינות הדמוקרטיות, והגו מהלכים שיוכלו לעצור את מעגל הדמים הזה.״
מה האלטרנטיבה שהוצעה על ידי המדינות כדי להפסיק את מעגל הדמים?
״הם החליטו לבנות מודל חדש שיהיה טוב לכולם, בבחינת win-win למנצחים ולמנוצחים: הם מיסדו מוסדות גלובליים בינלאומיים שינהלו את הסחר העולמי, כדי שלכל מדינה תהיה נגישות למשאבים נחוצים, והם דאגו שתהיה תנועה שוטפת של סחורות כדי למנוע אלימות של שודדי ים וגם של מדינות סוררות. כדי לנהל מערכת כזו, היה צורך במערכת שיטור אמינה ורציפה על פני כל מסדרוני הסחר הבינלאומי. במקרה הזה ארה״ב לקחה על עצמה את המשימה והייתה מוכנה לשלם טריליוני דולרים כדי שכולם ירגישו בטוחים. כמעצמת-על, לארה״ב היה אינטרס לנהל מערכת כזו על אף ההשקעה האדירה, מאחר והתחרות עם בריה"מ הושפעה מיכולת שיטור שכזו.״
מה השתנה בשנים האחרונות?
״אחרי קריסת בריה״מ המערכת הגלובלית יצאה מאיזון. האמריקאים הבינו שהם מוציאים הון עתק על קיום הסחר החופשי ומדינות אחרות מנצלות את הפלטפורמה הבינלאומית כדי להתחרות עמה. ולא רק שהן מתחרות בארה״ב, הן גם מנסות לדחוק אותה מבכורתה. פוטין שם את המסמר האחרון על המודל. הוא החליט שהוא עושה מה שהוא רוצה ומפר הסכמים שרק לא מזמן חתם עליהם כדי לא לפלוש לאוקראינה. הפלישה האגרסיבית הכניסה מדינות רבות לחשש והגבירה את חוסר האמון, והן החלו להתקבץ לצירים שדואגים בראש וראשונה לאינטרסים שלהם. כיום אנחנו רואים איך צירים חדשים כאלו קמים וחותמים הסכמי הגנה וסחר נפרדים מהמערכת הגלובלית.״
אז ויתרנו על מודל הסחר הגלובלי. לאן זה הולך מכאן?
״כן. התחושה הגלובלית במידה הולכת וגוברת קרסה. היום, אם למדינה יש הסכם גז עם מדינה אחרת, זה יכול להשתנות בן לילה בגלל אמברגו של מדינות אחרות, כמו שקורה היום עם רוסיה. ואז כבר אין באמת סחר גלובלי. זו מגמה שתמשיך להתחזק ככל שארה"ב הולכת לקראת התנגשות עם סין, שרוצה לדחוק את ארה״ב ואירופה מהבכורה העולמית. היא מעריכה שזה ייקח לה עוד שני עשורים, אבל לשם היא מכוונת.״
וללא סחר גלובלי איך כל מדינה מבטיחה לעצמה לספק לאזרחים את מה שנחוץ להם?
״מה שקורה הוא שמדינות מתחילות לייצר יותר לצרכים פנימיים. נכנסנו לתקופה של חוסר בהירות מאוד גדולה במגמה זו. כיום כל מדינה מחזקת בחזרה את התעשיות והמוצרים שבעבר מדינות אחרות סיפקו לה, ומפתחת בחזרה תעשיות שעד היום לא נגעו בהן. למשל, תעשיית הברזל, ייצור סוללות והדוגמה הבולטת ביותר היא כל תעשיית השבבים שנמצאת באנדרלמוסיה שלמה.״
איפה ישראל עומדת בכל הבלגן הזה?
״ישראל מנהלת כיום מדיניות מאוד מורכבת בין 3 כוחות אדירים בעולם – סין ארה״ב, רוסיה ובמידה מסוימת גם אירופה. אנחנו מנסים ללכת בין הטיפות. כל דבר עם סין יש לו משמעות כלכלית חשובה, גם מול רוסיה, שם יש יהודים. זה לא דבר פשוט לנהל מדיניות בין 4 כוחות אדירים כאלה. יבוא יום שאולי נצטרך לקחת צד. ויהיה לזה מחיר כמובן.״
רק לאחרונה חווינו מהפכה נוספת בתחום הבינה המלאכותית. איפה זה מקדם אותנו במצב הגלובלי החדש?
״מי שיפתח טכנולוגיות בינה מלאכותית מתקדמות יוכל להתחרות עם אחרים טוב יותר. ברגע שתהיה תחרות על סחר, כל אחד ירצה לדעת כמה כל אחד מוכר, מה הוא מוכר, כמה מכס שולם – כמה שיותר נתונים שמתוכם יהיה אפשר לנתח את העלות הכדאית עבור מוצר כלשהו שרוצים למכור. זה ידע שהבינה יכולה להשיג, ומי שתהיה לו יכולת ונגישות טובות יותר לעשות את זה יוכל לנהל טוב יותר את שרשרת האספקה כדי לסחור במהירות ובזול עם מי שיחפוץ. זו גם הסיבה שהסינים קנו נמלים בעולם. בעיקר כדי שיהיה להם הידע מהסוג הזה ולהתחרות עם אחרים.״
אנחנו חווים קריסות של בנקים רק לאחרונה. איפה הקשר הכלכלי לכל השינויים שאתה מדבר עליהם?
״כל זה קשור לכך שהגלובליזיציה מזדעזעת. ניקח שוב כדוגמה את תעשיית השבבים. סין היא שוק גדול להטמעת שבבים במוצרי צריכה רבים מאוד. אם הם לא יצליחו לקבל את כמות השבבים שהם צריכים, רמת הסחר העולמי תרד ונראה אפקט דומינו בלתי רגיל בכל שרשראות האספקה. החל מאנשים שעובדים בייבוא של קונטיינרים ועד לביטוחי ספינות משא.״
זו גם הסיבה לפיטורים ההמוניים בחברות הגדולות?
״בהחלט. למה אמזון מפטרת אלפי אנשים? פחות אנשים קונים, פחות תזוזה של מוצרים, והמחירים עולים. פעם הביטוח על קונטיינר של נעליים עלה 1000 דולר לדוגמה והיום הוא עולה 7000 דולר. יש אינפלציה, אנשים קונים פחות, אין צורך במחסנים גדולים ואז מורידים 10,000 איש מהעובדים במחסנים ומפטרים אותם.״
לאן עולם העבודה הולך? מהם העיסוקים שיפרחו בעתיד הקרוב?
״אנחנו נראה מגוון יותר גדול של עיסוקים מאשר ראינו לפני שנתיים. פעם דיברנו גלובלית. היום אי אפשר לדבר על עיסוקים גלובליים. עיסוקים שחשבנו שייעלמו דווקא יפרחו. חשבנו שבהרבה מדינות ייעלמו מקצועות של חקלאות, שהרבה מאוד ממקצועות ה״low end״ ייעלמו והם מתחזקים עכשיו דווקא. אנחנו צועדים לקראת עשור מאוד לא ברור ולא פשוט מבחינת המודל הכלכלי הגלובלי וצריך להיערך לכך.״
ובכל זאת, יש תחומים שיותר יתחזקו ושווה להשקיע בהם?
״כל מי שיודע לעשות אלגורתמיקה מסובכת. כל מי שנמצא בתעשיות בטחוניות, זה הזמן. יש הרבה מה לעשות בתעשיות הללו, החל ממכירות וכלה באנשי פיתוח.״
איך להבטיח את הפרנסה שלי בעתיד הקרוב? במה להתמקד?
״הדבר הכי חשוב לאדם מן השורה הוא להיות גמיש בעשור הקרוב. גמיש בהשכלה, בדרישות, ביכולת לעבור מעיסוק לעיסוק. כי הדינאמיות בעשור הקרוב תהיה הרבה יותר גבוהה מהעשור הקודם בכל הקשור לתעשיות שיספקו עבודה.״
