בשנת 2023 אחוז התלונות על הטרדות מיניות עדיין נמוך מאוד.
לא כי הן לא קיימות, אלא כי הפחד עדיין קיים. מה הסיבה האמיתית להטרדות? (לא מה שחשבתן.ם), איפה מטרידים יותר? והאם גם נשים מטרידות? תשובות מפתיעות מאוד בריאיון אישי עם קרן ברנד, שותפה בחברת דניאל בית של ייעוץ ופ"א ופסיכולוגית עסקית.
קרן ברנד, שותפה בחברת דניאל בית של ייעוץ ופ"א ופסיכולוגית עסקית
אהלן קרן, חגגנו בשבוע שעבר את יום האישה הבינלאומי. יש מה לחגוג? האם באמת המצב השתפר בשנים האחרונות בתחום מניעת הטרדות מיניות?
״לצערי, למרות שיש מודעות מאוד גדולה, עדיין מספר ההטרדות גבוה ומספר הפניות של מתלוננות ומתלוננים עומד על 3% בלבד! ז״א שכ-97% מהמוטרדות והמוטרדים לא מתלוננות.ים בכלל!״
למה? מה הסיבה שלא מתלוננים?
״פחד ובושה בעיקר. הרי אם היו פורצים לדירה שלנו, ברור שהיינו מתלוננים. בהטרדות מיניות זה לא קורה. בסופו של יום השיח הוא מאוד ביקורתי כלפי המתלוננות: ׳למה התלבשת ככה? למה הגבת ככה? למה לא אמרת שאת לא מעוניינת? החוויה מאוד לא נעימה. יש האשמה של הקורבן, בין אם הוא גבר או אישה״
אז מה עושים?
״העניין הוא לא רק איך לטפל בהטרדות אחרי שהן קורות, אלא בעיקר איך לייצר סביבת עבודה שלא מאפשרת את זה מלכתחילה. איך לחדד את הגבולות של מה ראוי ומה לא. מחקרים מראים שזה עובד.״
דוגמאות למניעה מוקדמת?
״זה לא מספיק להעלות את המודעות, לתלות פוסטרים או תקנון למניעת הטרדות, אלא לדבר על מה מותר ואסור בסביבת העבודה שלי. אם מישהו מספר בדיחה גסה, איך להגיב ואך להתמודד עם זה, איך ראוי להתנהג? מה עושה מישהו שעומד בצד ונחשף להטרדה? איך להתגבר על הקיפאון שאוחז את המוטרדת? על כל הדברים האלו צריך לדבר מראש, לפני שמשהו קורה בפועל. הרעיון הוא להחזיר את השליטה למי שהוטרד״.
סליחה על השאלה. כפסיכולוגית, מה הסיבה שאנשים מטרידים, מה המניע העיקרי?
״אז לא כמו שרבים חושבים, לא מדובר במשיכה מינית, אלא בתחושת כוח ושליטה. המין הוא רק אמצעי. זה קורה גם אצל נשים בעמדות כוח שמטרידות גברים, אמנם הרבה פחות אבל גם שם זה קיים. אצל גברים, אחד משישה עלול להיות מוטרד.״
ואני חשבתי שככל שיהיו יותר נשים בארגון, כך יהיו פחות הטרדות?
״זה נכון. קיימו מחקר בארה״ב שמצא שככל שיש יותר נשים מנהלות ככה ההתייחסות להטרדה היא הרבה יותר אמפתית. זה עוזר לייצר תרבות ארגונית יותר בטוחה. ובסופו של יום פחות הטרדות מיניות, אני מניחה.״
ובכל זאת יש שינוי לטובה בעקבות קמפיין MeToo?
״אני חושבת שהיום רוב האנשים מכירים את החוק. מכירים פחות או יותר את האלמנטים של החוק. המודעות מאוד גבוהה. הקמפיין נתן לגיטימציה לדבר על זה. גם לגיטימציה לגברים לדבר על זה, אבל יש חוסר באיך לטפל במצב או איך למנוע. מבחינת ערכית אנחנו עדיין במקום מאוד לא טוב.״
מה זה אומר?
״יש עדיין התבטאויות מאוד גסות ומאוד בוטות. נוער חשוף לאלימות מינית, לפורנו. הם לא יודעים איך לחזר. לא רק שהם לא יודעים, אלא שהדוגמה היא מאוד שלילית. השפה מאוד בוטה. אחרי הקורונה האלימות רק גברה – גם פיזית וגם מילולית. החזון שלי זה לייצר סביבת עבודה מכבדת ומפרגנת בכל מקום. צריך לעשות את זה יחד.״
ולשאלה שנשאלת הרבה פעמים ואולי התשובה עדיין לא ברורה. האם לא הרגנו את הרומנטיקה?
״ אז כן. שמעתי כבר גברים שאומרים ׳אני לא לוקח טרמפיסטיות׳. גברים מפחדים היום ונזהרים מאוד. זה כואב לי מאוד. המטרה היא לא להרחיק אותנו אחד מהשנייה ולהפך. המטרה היא לעבוד מתוך כבוד.״
איפה הגבול?
״פלירטוט הוא דו כיווני. הוא נותן תחושה של שמחה ושל שליטה במצב. הטרדה גורמת בדיוק להפך. מותר לחזר ולהחמיא. צריך רק לראות אם הצד השני בעניין. זה דורש התחשבות, בדיקה של הגבולות, בדיקת כוונות והקשבה לשפת הגוף של הצד השני.״
האם משהו השתנה בחוק בשנים האחרונות?
״השינוי המרכזי התרחש דווקא הבית הדין ולא בחוק. בית הדין הרחיב את אחד הסעיפים והגדיר את המושג אווירה מטרידה, כלומר אמירות מבזות, משפילות מחפיצות שנחשפנו אליהם במהלך העבודה ייחשבו כהטרדה מינית. ביה״ד משווה זאת לעישון פסיבי – בכול פעם שמישהו מדליק סיגריה, האנשים שסביבו נפגעים מ"זיהום סביבתי".
השינוי השני שקרה בבית המשפט העליון הוא פסיקה לגבי יחסי המרות. הטרדה היא לא רק מצד המנהל הישיר שלך, אלא גם ממי שיש לו יחסי השפעה בארגון. בפסיקה שהיתה ממש עכשיו בבית המשפט העליון, עובדת התלוננה שהסו שף של בית המלון הטריד אותה. הוא טען שהוא רק חיזר והיא לא אמרה כלום. בית המשפט החליט שמדובר יחסי מרות, למרות שהוא לא הממונה הישיר שלה (אבל יש לו השפעה משמעותית במקום העבודה), ובמקרה כזה אין צורך בהסכמה.״
מה את מציעה היום לארגונים לעשות כדי לשנות את המצב?
״אז קודם כל לוודא שיש בארגון ממונה להטרדות מיניות – ועדיף שיהיו שניים: גבר ואישה. זה נותן מודל חיובי שאפשר לעבוד יחד. שתיים, רצוי שהממונים יעברו הכשרות כדי ללמוד איך לייצר שינוי אמיתי בארגון, לטפל בתלונות באופן מקצועי ומכבד ולבנות תוכנית מניעה שמייצרת תרבות מכבדת ובטוחה.
דבר שלישי, כל ארגון חייב לעסוק במניעה – ללמד כיצד ראוי להתנהג ולא רק מה אסור לעשות: מה מותר ומה מיותר, לדבר על המקומות האפורים ללמד כיצד לנהוג כשנתקלים במקרה כזה, לעודד דיווח, לייצר תרבות מכבדת כלפי כולם/ן, וכמובן – וזה גם מחויב בחוק – שכל עובד יקבל את כל המידע הרלוונטי.
היום עושים את זה עם לומדות להטרדה מינית ובדרכים מגוונות נוספות. יש אותן במספר שפות ובהתאמה למגזר החרדי.״
