מה אפשר ללמוד מהתקומה של בארי?

המאורעות הקשים של השביעי באוקטובר תפסו את זוהר ומשפחתו בחופשה ביוון. הם לא תיארו לעצמם כאלו זוועות. למוחרת בבוקר הם כבר מצאו את עצמם בארץ. בנו של זוהר גוייס, וזוהר עצמו, מתוך היכרות קודמת עם מזכיר קיבוץ בארי, גילי מולכו, והבנה של המצב הקשה שם, החליט להצטרף למאמצי השיקום של הקיבוץ, וליווה אותם ברגעים הקשים ביותר. 

מה עושים במצב כאוס כזה? אפשר בכלל לעשות משהו אחרי חורבן כל-כך גדול?

״קיבוץ בארי זה קיבוץ חזק והאנשים שם לא הסכימו ליפול לייאוש. הפעולות הראשונות שנקטנו בהן היו: הקמת מנגנונים שיאפשרו, איכשהו, את החזרה לחיים. התחלנו בהנצחה. לא רק במובן הוויזואלי, אלא כחלק מתהליך הריפוי. הנצחה דיגיטלית של כל מה שקרה בזמן אמת, ייזום ראיונות ועדויות, וגם קבלת החלטות לגבי מה להשאיר ומה לא (בית שנהרס לדוגמה). השלב השני היה גיוס משאבים. היה ברור שיהדות העולם וישראל רוצים לתרום. והשאלה הייתה אם לאפשר את זה בכלל, כי קיבוץ בארי הוא קיבוץ חזק. הבנו מהר מאוד שלא אומרים לא לאנשים שרוצים לתת מעצמם ולקחת חלק במאמץ המשותף לשיקום. הקמנו מערך גיוס משאבים מקצועי, שכבר גייס כ-40 מיליון שקל. 

המשכנו בטיפול במשפחות החטופים, בירור זכויות לכל מי שנפגע, הקמנו פורום לישובים שנפגעו ופעלנו להפעיל את מערכות החינוך כמה שיותר מהר. דבר שיאפשר לילדים לחזור לשגרה, ולהורים, עצמאות ויכולת לחזור לעבודה ולהתפרנס. בסוף גם ניסינו להבין את הלך הרוח של תושבי הקיבוץ דרך סקר שערכנו שם. 

ומה גיליתם בסקר?

בדקנו אם יש בכלל נכונות של התושבים לחזור הביתה אחרי כל מה שקרה. ומה גילינו? שרק 0.7% אמרו שלא יחזרו. זאת אומרת 99% מתכוונים לחזור לקיבוץ ולהתחיל מחדש! נתון בהחלט מדהים ומעודד.״

אני מתאר לעצמי שלא כולם ישר נכנסים לפעולה. מה בכל זאת אפיין את האנשים שפעלו מהר, שינסו מותניים והובילו את המהלך של השיקום? 

״אני יכול לציין כמה יכולות שראיתי שממש עזרו לאנשים הגיבורים האלה להיכנס לפעולה. קודם כל היכולת להתמודד עם אי הוודאות ובכל זאת לפעול. אלו אנשים גם שהייתה להם מוטביצה מאוד גדולה לצאת מהמצב ויכולת לפתור בעיות ולעבוד בצוות מול ממשקים מרובים. ראיתי שם גם התמדה, סבלנות, יצירתיות וגמישות מחשבתית. תכונות חשובות ברגעי משבר כאלה. תכונות שעזרו להם להתחיל את מהלך התקומה, על אף שברור לכולם שמדובר בתהליך שיכול לקחת עשרות שנים. אבל כמובן חשוב להתחיל בו, כדי לחזור כמה שיותר מהר לסוג של חיים נורמליים, עד כמה שהסיטואציה בכלל מאפשרת זאת.״

איך קהילה יכולה להצליח במצבים כאלה? מה המאפיינים החשובים שיהיו לה?

״שני מאפיינים מאוד משמעותיים, שמתחלקים בתוכם לשניים נוספים: הובלה והכלה. במאפיין של הובלה חשוב שיהיה חזון מאוד ברור. במקרה של בארי, היה ברור די מהר, שהחזון שלהם הוא לחזור לקיבוץ עם קהילה חזקה, מאוחדת ומלוכדת עד כמה שניתן. לחזור חזקים וטובים יותר. להובלה יש רגל נוספת והיא הטיפול במשימות היומיומיות – לא לוותר ולטפל יומיום, בעשרות משימות קטנות וגדולות, במסירות, סבלנות והתמדה.״

מה החשיבות של המאפיין השני – הכלה? 

״מנהיגות חייבת את יכולת ההכלה, בוודאי במקרים קשים כאלה. אמפטיה למצב הנורא. לא להתעייף מהכאב שאנשים מביעים, לאפשר אותו, לשמוע ולהכיל. זה בהחלט לא תמיד קל, אבל מאוד חשוב לתהליך השיקום של הקהילה. בתוך ההכלה יש רגל נוספת והיא הצבת גבולות מאוד ברורים. לא לתת לאירוע לפרוץ את המסגרת הקיימת. להחליט מה להביא לדיון ומה לא. במה מטפלים עכשיו ובמה לא.״ 

מה יכולים ארגונים ורשויות מקומיות ללמוד על ההתנהלות שלהם בחירום ובשגרה, האם יש לקח ללמוד, האם הם יכולים להיערך ולשפר את האורחות שלהם? 

״במשברים כמו הקורונה, בד״כ מדובר באירוע חיצוני שלא תלוי בך, ומזמן לרוב משבר כלכלי. במקרה של בארי מדובר במשבר הרבה יותר גדול. מקרה בארי לא דומה לכלום ומקווה שלא יהיה דומה לכלום. מדובר במשבר של איום קיומי. לכן יש הבדל. ובכל זאת, במקרה של בארי, אני יכול לציין שהטובה הכי גדולה שיכולה לצמוח להם כדי להשתקם מהר, זה להישאר כקהילה. אחרת יהיה להם קשה מאוד לשרוד. בכל מחקר שאתה רואה – התנתקות מחבל ארץ, רעידת אדמה – הדבר הכי חזק היה להישאר קהילה. אם אקח את זה לרמה של רשויות מקומיות, אולי המסר הוא לייצר קהילות חזקות.״ 

ובכל זאת, ממצב קיצון כזה, מה אפשר ללמוד לעתיד? 

״שהקהיליתיות היא מרכיב חשוב מאוד בחוסן של הפרט. אני מדבר על קהילה משמעותית, שיחד מקבלים החלטות, יחד פועלים ויחד מייצרים חזון. בנוסף, אם אתה מחזק את השרירים של גמישות מחשבתית, הובלה, הכלה, התמדה, זה בוודאי מחזק את הארגון. אלו דברים שאפשר לפתח: חיזוק החוסן האישי, חיזוק הקהילתיות ופיתוח המיומנויות האלה אצל אנשים.״ 

איך מפתחים יכולות כאלה שיעזרו לארגונים ורשויות ברגעים קשים של משבר? 

״המאפיין של הובלה, כמו שאמרתי קודם, מורכב מהגדרת חזון ברור ומהיר וטיפול בפתרון בעיות בזמן אמת. פותרים בעיות ומתקדמים הלאה. במאפיין של הכלה זה מתקשר לקהילתיות, ליכולת לשתף, לשמוע, להביע את הכאב, ומצד שני לייצר מסגרת ברורה וגבולות ברורים. ארגון שיחזק את המאפיינים האלו, זה ארגון שינצח.״