יותר מ-80% מהנשים החרדיות (כמו במגזר החילוני) ויותר מ-52% מהגברים החרדים (עליה של עשרות אחוזים בשנים האחרונות) לוקחים חלק כיום בשוק התעסוקה.
איך זה קרה? מה הקשיים שהם נתקלים בהם ולמה זה טוב למעסיקים? נפגשנו עם שמואל גוטליב, מנהל ״מטרה טובה״ לשיחה מרתקת על השינוי בעולם החרדי ולמה זה טוב לכולנו.
שמואל גוטליב, מנהל ״מטרה טובה״
שמואל גוטליב הוא מי שאחראי כיום על גיוס והכשרת חרדים באיזור סובב ירושלים וצפון הארץ. הוא מנהל את מיזם ״מטרה טובה״ כחלק ממרכזי ההכוון לאוכלוסייה החרדית של משרד העבודה. מרכזים שייעודם להביא לשילוב איכותי של חרדים בשוק התעסוקה.
המיזם מספק ייעוץ, אבחון, הכוונה, הכשרה מקצועית והשמה לחרדים המעוניינים להשתלב בשוק התעסוקה.
״תעסוקה של חרדים במגזר העסקי היא לא רק win-win לשני הצדדים״, אומר גוטליב, ״היא הרבה פעמים גם מפילה מחסומים של דעות קדומות ושוברת סטיגמות בין כל הצדדים. עניין חיוני היום, מאין כמוהו, להבראת החברה הישראלית.״
מה הסיבה שיש יותר ויותר חרדים שמצטרפים לשוק העבודה בשנים האחרונות?
״אנחנו פועלים היום בהמון רבדים כדי להנגיש את הכניסה לעבודה עבור המגזר החרדי. בוא נתחיל מזה, שיש היום הרבה יותר אפשרויות כניסה, ממה שהיו פעם. המדינה וגם גופים אזרחיים, עמותות וקרנות, מאפשרים היום כניסה יותר קלה ויותר פתרונות עבור הקהל החרדי. פתרונות שלא היו בעבר.״
מה למשל?
״תוכניות שהן ממוקדות הכשרה בשוק ההייטק, קורסים ייעודיים ומלגות קיום. מלגות שבלעדיהן הצעיר החרדי היה מתקשה להשתלב בשוק העבודה, אם הוא היה צריך גם להשקיע בלימודים וגם לקחת יותר ויותר משמרות בעבודה. כל האפשרויות הללו פותחות דלתות לקהל החרדי. במקביל, יותר מעסיקים מבינים את הכדאיות ויותר אנשים שומעים על זה מחברים שלהם שמרוצים מהתהליך. וככה, דבר מביא לדבר.״
יש נתונים מספריים? כמה נשים חרדיות וכמה גברים חרדים משתתפים היום בכוח העבודה?
״תראה המגמה בשנים האחרונות היא של עלייה קבועה. לגבי נשים חרדיות, שיעור ההשתתפות שלהן הוא גבוה במיוחד, כ-82%. ממש צמוד לאחוז ההשתתפות של נשים חילוניות. אם אתה מכניס נשים ערביות למשוואה, אז אחוז החרדיות לעומת כלל הנשים בישראל הוא גבוה יותר.״
ומה לגבי הגברים?
״אצל הגברים החרדים התהליך הרבה יותר איטי. זה נובע מחסמים שונים של ״מרחק״ מנטלי וגם בגלל שיש כאלו ש״תורתם אמונתם״. מבחינתנו, המיקוד שלנו הוא באלו שבוחרים לצאת לעבוד ע"פ הוראת רבותיהם. מדי שנה אנחנו מצליחים להכניס כ-3,000 איש לשוק העבודה ומשפיעים בכך על שיעור התעסוקה בקרב גברים חרדים, העומד כיום על כ-52%. בשנים האחרונות אמנם יש סוג של קיפאון בשיעור גידול ההשתתפות, אבל צריך לקחת בחשבון את קצב גידול האוכלוסיה החרדית, שהוא גבוה מהממוצע. ככה שגם שימור דורש לא מעט עבודה.״
במה מתבטאת התרומה שלכם להשתלבות של המגזר החרדי?
״אנחנו מקדמים מאוד את כל אלו שרוצים לעבוד, אבל חסר להם את הכלים והידע. הקהל שמעוניין למצוא עבודה יכול להיות בעל ניסיון רב או בלי ניסיון בכלל. בהתאם אנחנו נותנים להם את המענה הנדרש. זה מתחיל בשלב המיון והאיתור. אנחנו בודקים באיזה שלב נמצא הפונה, מה הוא כבר עבר בחיים התעסוקתיים שלו, מה היכולות שלו, מה הזמינות. אנחנו תמיד נשתדל לדחוף אותו הכי גבוה שאפשר. גם מבחינת השלמת השכלה, כמו לימודי אנגלית, מתמטיקה, יישומי מחשב (במידת הצורך) והכשרות מקצועיות שאנחנו פותחים או מפנים אליהן. האדם יכול להיכנס אלינו עם מעט מאוד ניסיון וידע, ולצאת מוכן להתחיל לצבור ניסיון בשוק העבודה. הקפצנו אותו באמת כמה וכמה מדרגות קדימה.״
ומה השירות שאתם נותנים למעסיקים?
״כל מה שקשור לבניית פרופיל המשרות הנדרשות, בניית קהל היעד, איך לפנות אליו, איך להגיע אליו והאם צריך להעביר אותם הכשרה ספציפית. במקביל נקיים גם כנסי חשיפה וגיוס, בניית הכשרות מותאמות תפקיד וסיוע במימונם מול תוכניות משרד העבודה. יש מקרים שגם נגיע לחברות ונעביר סדנאות על התנהלות נכונה עם העובד החרדי. עשינו את זה רק לאחרונה עם צוות ההנהלה של בנק הפועלים.״
למה למעסיקים בכלל להתעסק בכל זה? לא יותר קל לפנות לקהל החילוני?
״תראה, בסופו של דבר המעסיק מקבל את מה שהוא רוצה וזה עובדים טובים. עובדים שעונים על הצרכים של הארגון. אנחנו מקבלים פידבקים ממעסיקים שמספרים לנו על הייחודיות של עובדים חרדים בניצול זמן מקסימלי. כנראה שהצורך לתזז בין משימות רבות ביומיום מפעיל אצלם מנגנון אוטומטי שבודק כל הזמן את ערך הפעולות המתבצעות ומביא אותם למיקוד ופרודוקטיביות מירבית. בנוסף יש משוב נוסף שחוזר על עצמו שוב ושוב ממעסיקים, שמציינים את המסירות והנאמנות של העובד החרדי שבאה לידי ביטוי בהכרת הטוב ולויאליות רבה לארגון.״
עד כמה הלימוד הקודם בישיבה תורם ליכולות של החרדים בעולם העסקים?
״תראה, בקרב הגברים ישנם מוחות שהתנסו שנים בלמידה וחקירה. הם מביאים איתם סט כישורים שמאוד מותאם לאקוסיסטם הנדרש בשוק ההייטק, שמאפשר ומעודד יצירתיות. ארגונים רבים רואים בכך הזדמנות ומקום לסיעור מוחות.״
אתה יכול להגיד איזה תחומים יותר מבוקשים אצל החרדים?
״אנחנו מוצאים ביקושים בכל התחומים, אבל אני יכול להגיד לך שלא מעט חרדים מגלים התעניינות בתחומי ההייטק. כל דבר שתפרסם היום במגזר החרדי שקשור להייטק, קצב הפניות אליו הולך וגדל. במידה רבה החרדים מגלים את ההייטק וההייטק את החרדים. וכמו שאמרתי קודם, הלימוד בישיבה מביא איתו יכולת חשיבה שונות, אופי חוקר וביקורתי לטקסטים, חדשנות, ויצירתיות. לכן, יש לא מעט מעסיקים בתחום ההייטק שמזהים את היכולות הללו ומבקשים מאיתנו שנפנה אליהם את האנשים המתאימים.״
איפה הקשייים, האתגרים?
״בד״כ זה קשור לסדרי עדיפויות של בית מול עבודה, סוגיות של אוכל וסוגי כשרויות, סוגיות של גיבוש צוות, איך עושים את זה, האם בכלל זה אפשרי. יש לא מעט שאלות, אבל בסופו של דבר ראינו שאם יש רצון טוב משני הצדדים זה מצליח. אם מכבדים אחד את השני, אז לא נתקעים על סוגיות של איזה מוזיקה לשים או אם לבנות סוכה וכו׳.״
אתה חושב שיש בזה משהו שתורם היום לחברה הישראלית?
״החברה הישראלית חייבת את זה. אנחנו רואים מה שקורה ברחובות. כבר נוכחנו לראות שהעם מחולק לשבטים ושזה לא הולך להשתנות בקרוב. האתגר כיום הוא להצליח לייצר שיח מכבד ולא מפלג. שלב מקדים לכך זו ההיכרות. וההיכרות הטובה ביותר היא זו הנוצרת סביב עשייה משותפת ומשימות משותפות במקום העבודה. זה מאפשר להכיר אחד את השני בלי מסכות.״
