חשיבותו של הרכב צוות ההיגוי בתהליך אסטרטגי משתף ציבור

בשנים האחרונות, חווה המגזר הכפרי שינויים והתפתחויות מואצים ומועצמים בשורה של
סוגיות חברתיות, כלכליות וערכיות.

הישובים מתבגרים, קולטים, גדלים, משנים את צביונם ואת ההרכב הדמוגרפי שלהם,
ומתמודדים עם שיח, סדרי עדיפויות, צרכים וערכים חדשים, המשפיעים ישירות על
אורחות החיים. המציאות החדשה בקהילות מציבה אתגרים מורכבים בפני התושבים
והגופים הניהוליים.

ענייני היום-יום, השוטפים והדחופים, לעולם ידחקו תהליכים נחוצים אל קרן זווית שולית
המכונה לעתים 'סתם דיבורים'. אך קהילה צומחת ומשתנה לא יכולה ולא צריכה לאפשר
לתהליכים 'לקרות' ו'להתנהל' או לחכות 'שהזמן יעשה את שלו'. קהילה חפצת-חיים
חייבת לעצור מדי פעם ולקיים חשיבה משותפת, מובנית ומעמיקה על זהות הקהילה,
ערכיה, תמונת העתיד שלה, סדרי העדיפויות שלה והמשמעויות האופרטיביות הנגזרות
מכל אלה.
תהליך כזה נקרא בדרך כלל 'תהליך אסטרטגי', ורמת האפקטיביות שלו תלויה משמעותית,
בין השאר, בשני קריטריונים מרכזיים:
1. הובלה על ידי צוות היגוי ייעודי, מחויב, מייצג ובעל מנדט מוסכם לתרגם את התכנים
התהליכיים לתכניות אופרטיביות
2. שיתוף הציבור ברמה זו או אחרת בהתלבטויות, בחשיבה, ובפתרונות אפשריים.
לא ניתן להמעיט בחשיבותם של שני קריטריונים אלה, בסדר הזה. תהליך אסטרטגי צורך
משאבי זמן ואנרגיה רבים, ומציף פעמים רבות מטענים ערכיים ורגשיים נפיצים, בעיקר
במהלך מפגשים של שיתוף ציבור. חשוב מאד שיהיה אמון ציבורי בצוות המוביל כדי שזה
יוכל להכיל ולנווט את התכנים העולים, ולמנוע את 'פיצוץ' התהליך על ידי מתנגדים.
צוות איכותי ורתום ככל שיהיה, לא יוכל להוביל שום תהליך לסיום אפקטיבי, אם לא
יורכב מקבוצת אנשים נקייה מייחוס של אינטרסים זרים, כזו שתייצג את כל 'רוחב הפס'
הישובי.

שורה תחתונה – טרם התנעתו של תהליך אסטרטגי, בדגש על תהליך משתף ציבור, חשוב
להשקיע מחשבה מיוחדת בהרכב צוות ההיגוי המוביל, והעומד בראשו.

 

הדס גילן, יועצת ארגונית – מנהלת המחלקה לפיתוח ארגוני – פילת

השארת תגובה