איפה נכנסת טכנלוגיית הבלוקצ׳יין לארגונים, חוץ מעולם המטבעות הווירטואלים? איך זה ישנה את העולם שלנו והאם אי פעם נוותר על המטבעות המסורתיים? ריאיון מרתק עם אהרון פורת, מומחה לבלוקצ׳יין ו-DAO
אהרון פורת, מומחה לבלוקצ׳יין ו-DAO
את המטבעות הוירטאליים כולנו מכירים. יש שעשו מזה הרבה כסף והפכו למיליארדרים ויש את הרוב, כרגיל, שמדשדשים או מפסידים. תלוי את מי שואלים או בעיקר מתי.
אבל מה שרוב האנשים פחות מכירים זה את הטכנולוגיה החכמה שהתפתחה בעקבות הקריפטו, שמטרתה הראשונית הייתה לייצר מקום בטוח ופתוח ליזום בו, להתארגן, לשתף פעולה ולסחור בו מבלי שתהיה שליטה לאף סמכות, הנהלה בכירה, בנקים או ממשלה. מקום בו כל אחד יכול לקנות, למכור, לייצר ולהציע כמעט כל מה שבא לו.
הטכנולוגיה הזו, שנקראת בלוקצ׳יין, מאפשרת למעשה היום לייצר מודל חדשני של ארגונים שמנהלים משאבים משותפים שיכולים להגיע לשווי של מאות מיליוני דולרים. מבולבלים? ניתן לאהרון פורת, יזם ומומחה בתחום ה-DAO, להסביר.
איך אפשר לנהל ארגון גדול בלי הנהלה?
״הבלוקצ׳יין זו מערכת מידע מאוד מאובטחת, אבל גם מאוד שקופה ומבוזרת. היא מאפשרת לנהל הצבעות ברמת אמון מאוד גבוהה. ארגון יכול להיות מורכב מעשרות או מיליוני אנשים ולכולם יש זכות הצבעה שמתממשת באמצעות אחזקה של מטבעות ווירטואליים/טוקנים. ככה מתקבלות החלטות בארגון. יותר מזה, הארגון לא כפוף לאף סמכות משפטית או ממשלתית. הקיום הוא וירטואלי נטו.״
איפה זה טוב? מה מועיל לנו ארגון כזה?
״קודם כל, זה חוסך המון בירוקרטיה. שנית, אנשים מכל העולם, בלי קשר לזהות הלאומית, המעמד החוקי או המיקום הגאוגרפי שלהם, יכולים להיות שותפים פעילים בארגון. לדוגמה, לכ-1.4 מליארד בני אדם אין אפשרות לפתוח חשבון בנק. הבלוקצ׳יין מוריד את רף הכניסה לעסקים ופותח הזדמנות לאזרחים מהעולם השלישי להיות חלק מהחברה. הזדמנות גדולה לחבר אותם כלכלית. אני מכיר הרבה אנשים שמתפרנסים מזה ולא היתה להם דרך אחרת.״
תן לי דוגמאות של ארגונים מבוזרים?
״קודם כל גופים שמספקים שירותים פיננסיים למסחר באמצעים דיגיטליים כמו מסחר במטבעות ויצירות NFT. בנוסף, יש לא מעט ארגונים שמקדמים מנגנונים שמאפשרים לצמצם פערים כלכליים כמו ״GoodDollar״ שמטרתם לייצר הכנסה חודשית קבועה לאנשים בעולם. ישנם ארגונים שמקימים יחד משהו משותף כמו עיר מגורים פיזית, על כל התשתיות שלה. עיר שתתנהל דרך קופה משותפת וכל אחד יכול לבוא להשקיע ולקנות שטח בעיר באמצעות טוקנים.
ודוגמה אחרונה – ארגון "Gitcoin" שמממן פרויקטים בקוד פתוח. הם מייצרים מנגנון תמיכה בקוד פתוח ומאפשרים לחברות וציבור שמתקשה לגייס השקעות (בגלל שהפוטנציאל העסקי שונה), לפתח ולתמוך בפרויקט מבלי שהוא סגור תחת פטנט. וכמובן, היד עוד נטויה וגם המוח היצירתי״.
אם זה כל כך טוב, איך זה שכל כך שמעט מאוד אנשים בעולם מכירים את התחום?
״תראה, נכון להיום, כ-27 מיליון בני אדם בעולם מחזיקים במטבעות קריפטו. זה נכון שאחוז לא מאוד גבוה מהם מודע ממש לטכנולוגיית ה-DAO. זו עדיין נישה, אבל זו נישה שלא מפסיקה לצמוח ולהתפתח. טכנולוגיה שיכולה להחליף המון מאוד תחומי אחריות של מדינות כגון ניהול משאבים ציבוריים: סלילת כבישים, תחבורה, חינוך, בריאות ועוד. כל הדברים האלו יכולים להיות מנוהלים בטכנולוגיה הזו ולטובת כולם.״
איפה הסכנות?
״התחום פתוח למניפולציות והונאות. ארגוני ה-DAO מנוהלים על מטבעות וירטואלים. זה שוק מאוד תנודתי שיוצר הרבה פעמים מנטליות של הימורים. למשל, אחד הארגונים הכי גדולים שפועל על הבלוקצ׳יין כיום מפתח יתרון טכנולוגי. הם הולכים לחלק למשתמשים הראשונים שלהם מטבעות במתנה. אנשים זוכים במענקים של עשרות אלפי דולרים כי הארגון רוצה שהבעלים יהיה המשתמשים. עד פה הכול מעולה, רק שפתאום נתקלתי בטוויטר בפרסומות שמתחזות לארגון הזה. פייק ארגונים שמנסים לפתות אותך לתת את הפרטים שלך וככה להיכנס לארנק הווירטואלי שלך.״
יש סיכוי שבעתיד הלא רחוק המטבעות הדיגיטליים יחליפו את הכסף ה״ישן״?
״במישור הטכנולוגי חד משמעית כן. יש פה תעשיה עם האנשים החכמים בעולם. ככל שהזמן יעבור, הבלוקצ׳יין כפרוטוקול יהפוך לאמצעי הטוב והבטוח ביותר למסחר בינלאומי, לסליקה ולניהול של מידע. מנהלי ההשקעות הגדולים בעולם אומרים שיש משמעות גדולה למעבר לטכנולוגיית הבלוקצ׳יין. אבל האם המטבעות הווירטואליים יחליפו מטבעות של מדינות – כאן זה עניין של אמון. כיום יש שחיקה גדולה באמון בבנקים. וזו אחת הסיבות שבנקים קורסים כמו שאנחנו רואים בתקופה האחרונה.״
איך הבלוקצ׳יין מבטיח לנו שפחות בנקים יקרסו בעתיד?
״חשוב לומר שמטבע הבלוקצ׳יין הראשון נוצר כדי לתת מענה בדיוק לבעיה הזו. סאטושי נקמוטו, ממציא הביטקוין, יצר את המטבעות כדי לעקוף את הבנקים ולא להיות תלוי בהם יותר.״
איפה זה שונה במטבעות?
״זה יותר בביטקויין. אחד הפרמטים לביטקוין זה ייצור של עד 21 מיליון מטבעות וזהו. אי אפשר לייצר עוד. בארה״ב יש חוק לכמה חוב הממשלה יכולה להיכנס והיא כל הזמן מעדכנת אותו כדי להיכנס לייצר עוד כסף ולהעמיק את החוב. בביטקוין זה בלתי אפשרי.״
אם אני לא בקיא בתחום ורוצה להיכנס אליו, איך עושים את זה?
״דבר ראשון המפתח זו סקרנות. אפשר ללמוד את התחום דרך שימוש באפליקציות מבוזרות, אפשר להיכנס כמשקיעים ולרכוש טוקנים. רק לשים לב שזה יכול להיות מאוד מסוכן ומורכב למי שלא בקיא, לכן צריך להיזהר עם זה. אבל הדרך הכי טובה ללמוד את התחום, היא להגיע לערוצי התקשורת הרלוונטיים בטלגרם ודיסקורד, לקרוא, להקשיב לפודקסטים, להבין את האתגרים ואת המשימות שהארגונים לוקחים על עצמם, ולבוא ולתרום מהרקע המקצועי הרלוונטי שלך. אגב, חיפוש פשוט בגוגל ייתן המון מידע, מדריכים וקישורים רלוונטיים בנושא.״
ואם אני רוצה ממש להרוויח מעולם הבלוקצ׳יין?
״הדרך הכי מקובלת היא השקעה, אבל כמו שאמרתי קודם, צריך להיזהר עם זה. אפשר לקנות את המטבעות הגדולים דרך חברות ישראליות. רוב האנשים נכנסו ככה, כמשקיעים.
דרך אחרת היא להגיש בקשות למענקים. לרוב הארגונים המבוזרים יש קופה משותפת. הארגון יכול לתמוך בפרויקט או רעיון שאתה רוצה תמיכה כספית עליו. זה עולה להצבעה ובהתאם תקבל, או לא, את המענק.״
דיברת על לתרום מהידע המקצועי שלי ולהרוויח מזה. איפה עושים את זה?
זו דרך נוספת להתפרנס מעולם הבלוקצ׳יין. פשוט להציע את השירותים שלך בפלטפורמות ייעודיות לכך. בשונה מפלטפורמות ארגוניות כאן יש מרכיב מובנה של תגמול. לדוגמה, באתר dework אתה יכול להציע את השירותים שלך לפי הפרויקטים המוצעים: בניית אתר, פיתוח קוד, עיצוב, ייעוץ משפטי ועוד. אתה מציע את עצמך, מבצע את הפעולה ברגע שקיבלת אותה ומקבל עליה תגמול במטבע וירטואלי ישירות לארנק – בלי ריאיון עבודה, בלי חשבון בנק, בלי בירוקרטיה.״
ואיך אני מממש את התגמול בחיים האמיתיים?
״בגדול אתה יכול להמשיך לשלם בקריפטו. לדוגמה, אם בעל הבית שלך, או כל בעל עסק אחר, מקבל תשלום בקריפטו, אז אין בעיה. ואם אתה רוצה להמיר לשקלים, גם זה אפשרי. כיום זה קצת יותר מורכב, אבל אפשר להמיר את המטבעות שקיבלת לאחד המטבעות המרכזיים, כמו ביטקוין ואיתריום, ואז להמיר לשקלים. יש חברות שעושות את זה.״
